בתחילת העבודה ביררנו מה המכשול שניצב בפניה, ומונע ממנה למעשה להתחיל לנהוג מחוץ לעיר, והבנו שהפחד מהחלקה ומאיבוד שליטה ברכב הוא שמניע אותה. ברגע שהיא רואה על לוח המחוונים של המכונית שמהירות הנהיגה שלה עולה על 60 קמ"ש- מיד עוברת לה מחשבה בראש "את בכביש בין עירוני" ולאחריה מגיע הפחד המשתק.
בסדרת המפגשים שלנו חנה קיבלה חיזוק לביטחון העצמי שלה, ליכולות שלה בנהיגה שבאות לידי ביטוי בנהיגה בתוך העיר. אחת הטכניקות שאיתה עבדנו – טכניקה שקוראים לה "העברת יכולת" איפשרה לה לקחת את האומץ והיכולת לפעול ללא פחדים שקיימת אצלה בהקשרים אחרים של החיים ולהעביר אותה להקשר הבעייתי- ההקשר של נהיגה מחוץ לעיר.
יחד גילינו מהם הדברים שיכולים להרגיע אותה בזמן שהיא נוהגת בכביש בין עירוני.
בטכניקה מיוחדת ועוצמתית במיוחד של שחרור רגשות שליליים היא שחררה את הפחד, וקיבלה תובנות מעצימות במיוחד "השד לא כזה נורא", "את יכולה לעשות את זה", "תכירי בכוחות שלך". בסופה של אותה פגישה, יצאה חנה מחוזקת, או במילים שלה "אני מרגישה שאני מרחפת כמו עפיפון, נטולת דאגות".
אחד הדימויים שליוו את חנה כל הדרך היה "אני מוקפת בחומות של פחד". בטכניקה מיוחדת ומאוד חווייתית שינינו את האמונה המגבילה הזאת שלה, עד שהחומות שהקיפו אותה נעלמו והיא פשוט פרצה החוצה. האמונה החדשה שהיא אימצה לה בסוף התהליך היתה "אני עדיין בשליטה, גם כשאני נוהגת בכביש מהיר".
מאחד התהליכים שעשינו שמטרתו לחזק את האמונה שלה שהיא מסוגלת ויכולה לחזור ולנהוג מחוץ לעיר- היא יצאה עם המסר "תפסיקי לפחד! את יכולה! פשוט תחליטי ותעשי!".
כבר במהלך סדרת הפגישות, החלה חנה לנהוג מחוץ לעיר- כל פעם קטע קטן, באיזורים הקרובים למקום המגורים שלה. ממפגש למפגש התחזק הבטחון שלה, הפחדים הלכו ונעלמו, עד שבסוף סדרת המפגשים יצאה חנה לנסיעה בין עירונית ארוכה!
