הילה נכנסה בסערה לקליניקה.
-"את לא מבינה, הבת הקטנה שלי, תמר, כזאת חוצפנית.
כבר אין לי סבלנות אליה."
"אתמול למשל, חזרתי מהעבודה עייפה בטירוף,
ולמרות שהייתי כל כך עייפה, גררתי את עצמי למטבח,
והכנתי ארוחת ערב.
כשסיימתי, קראתי לכל המשפחה לבוא לשולחן.
כולם באו. חוץ ממנה.
היא מתעלמת ממני!
היא עושה לי דווקא!
היא לא סופרת אותי!
היא לוקחת אותי כמובנת מאליה!!!!"
כך היא ירתה....
צרורות של משפטים נחרצים...
שלוו בהרבה כעס ועצבים.
"ומה קרה אז?" שאלתי
"וואו.. צעקתי עליה. ממש השתוללתי. כל הערב רבנו".
נשמתי רגע, ושאלתי אותה:
"תגידי, איפה היתה תמר כשקראת לה?"
"בחדר שלה, כרגיל. עם דלת סגורה, שומעת מוזיקה ותקועה בטלפון", ענתה הילה כועסת.
-"יכול להיות שתמר לא שמעה שקראת לבוא לאכול?" שאלתי בזהירות
-"אמממממ....." היא אמרה ,וראיתי את הגלגלים שלה מסתובבים בתוך הראש.
- "יכול להיות?"
- "אה.... כן... יכול להיות" היא אמרה בהיסוס.
"הרי הדלת שלה סגורה, והיא שומעת מוזיקה... אולי באמת היא לא שמעה".
וראיתי איך משהו מתחיל להתרכך אצלה.
- "אז בעצם, יכול להיות שבמקרה הזה היא לא עשתה לך דווקא?
אלא פשוט לא שמעה שקראת לה?" המשכתי לשאול.
- "כן.. יכול להיות..."
-"תגידי, אם היית יודעת שהיא לא באה לאכול כי היא פשוט לא שמעה אותך,
והיא לא עשתה לך דווקא. האם משהו היה שונה בהרגשה שלך?" שאלתי.
- "כן. לא הייתי מתעצבנת. הייתי נשארת רגועה."
- "ואז- אם היית נשארת רגועה, האם היית מגיבה אחרת?" שאלתי.
-"כן... ברור. הייתי קוראת לה שוב. או מבקשת מאח שלה לקרוא לה."
ואז כל הדרמה היתה נחסכת....
כמה פעמים קורה לנו שאנחנו מפרשים דברים שקורים לנו במציאות בצורה מסויימת,
והפרשנות הזאת משפיעה עלינו מבחינה רגשית (כשאנחנו כועסים, או מתבאסים, או נעלבים...)
מה שמשפיע גם על התגובות שלנו בפועל- על מה שאנחנו אומרים, או עושים...
מכירים את מודל אפר"ת?
אפרת זה ראשי תיבות -
ארוע, פרוש, רגש, תגובה.
המודל הזה מסביר איך אנחנו מגיבים.
מתרחש איזה שהוא אירוע במציאות,
אני מפרשת את האירוע בצורה מסוימת
כתוצאה מהפירוש שלי לאירוע
מתעורר אצלי רגש
ובהתאם לרגש אני מגיבה בפועל.
ואם נחזור לסיפור של הילה ותמר:
האירוע הוא – הילה קוראת לבוא לארוחת ערב ותמר לא מגיבה
הפירוש של הילה- תמר מתעלמת ממני, עושה לי דווקא, היא לא סופרת אותי!!!
הרגש- כעס ועלבון
התגובה- צעקות ומריבה.
לאחר ששאלתי את הילה אם יכול להיות פירוש אחר לעובדה שתמר לא באה לארוחת הערב,
אמרה הילה שיכול להיות שהיא לא שמעה.
ברגע שהשתנה הפירוש של הילה לאירוע ("היא לא שמעה" במקום "היא לא סופרת אותי")
השתנתה גם התגובה הרגשית שלה- הכעס והעלבון לא התעוררו.
וכתוצאה מכך – אפשר לחסוך את המריבה והצעקות.
שימו לב שבשני התרחישים שתיארתי האירוע הוא אותו האירוע.
ההבדל בין התרחישים נעוץ בפירוש שהילה נתנה לאירוע.
בעקבות הפירוש השונה, התעורר רגש אחר,
ובעקבות הרגש גם התגובה שונה.
אם כך-
המפתח שלנו להורדת הדרמה נמצא בשינוי הפירוש!
אז בפעם הבאה שיש סיטואציה שמעוררת בכם רגש שלילי
תבדקו- איך עוד אפשר לפרש את הסיטואציה הזאת?
ואולי תגלו איך עם שינוי הפירוש תשתנה גם ההרגשה שלכם
וגם התגובה שלכם
ומעניין איזה אפשרויות חדשות ייפתחו בפניכם אז!
