יום לפני שפרצה המלחמה עם איראן עוד הספקתי להשתתף בהשתלמות של יומיים לטיפול בטראומה עם איילת שמולביץ' הנהדרת. ההשתלמות התקיימה במקום פסטורלי, על חוף הים. ניגוד כל כך חריף לתכני הסדנה....
כל מה שלמדנו, על ויסות ועבודה סומאטית מייד הפך לרלוונטי. בעצם הוא תמיד רלוונטי במצב שבו אנחנו חיים... לא ככה?
אחד התרגילים שלמדתי בסדנה, תרגיל פשוט וקצר שעוזר לחזור לאיזון, וויסות, וקרקוע הוא תרגיל שאני משתמשת בו בעצמי בשבועיים וחצי האחרונים, ממש על בסיס יום-יומי, והוא עוזר לי בימים האלה.
אחרי שקיבלתי משובים ממטופלים בקליניקה שהעברתי להם את התרגיל והם אמרו שהוא מאוד עוזר להם "לחזור לעצמם" בהתמודדויות הנוכחיות, החלטתי להקליט אותו, ולשלוח לכל מי שזה יכול להועיל לו בימים הכל כך מאתגרים האלה.
התרגיל יכול להיות שימושי במגוון רחב של מצבים: כשאתם חווים כעס, זעם, אימה, חרדה, פחד, כשאתם מרגישים שכל הגוף מכווץ, הלב דופק במהירות, או שאין לכם אוויר; כשאתם בעוררות יתר, חווים חוסר שקט, ולא מצליחים להתרכז בשום דבר, בטח שלא לישון; כשבא לכם פשוט לברוח או להיעלם, או לריב עם כל העולם... אם אתם מרגישים מנותקים, כבדים, עייפים, חסרי אונים, חווים ייאוש, חוסר תכלית וריקנות. אם אתם מרגישים שהגוף נוקשה ומכווץ או שאתם מרגישים כמו בובת סמרטוטים שנשמטה...
בקיצור... התרגיל יכול להיטיב איתכם בכל המקרים שבהם אתם מרגישים שיצאתם מאיזון, אתם רוצים לחזור ל center שלכם, ולעזור למערכת העצבים הפארא-סימפטטית שלכם (זו שאחראית על הרוגע) להתאושש ולחזור לפעולה. היעילות שלו גדלה אם חוזרים עליו מספר פעמים.
זה תרגיל שאחרי שתתרגלו אותו מספר פעמים בעזרת ההקלטה- כבר תוכלו לעשות אותו בעצמכם וגם להעביר אותו לאחרים- מטופלים, בני משפחה, תלמידים ועוד. אפשר לעשות אותו בזמן השהיה במרחב המוגן, בזמן ישיבה משעממת, כשהבית באטרף והילדים איבדו את זה, ואפילו בתור בסופר.
בפעמים הראשונות מומלץ לתרגל בישיבה במקום שקט, אחר כך- אפשר בכל מקום.
בתקווה לימים שקטים, מאוזנים ובטוחים
