המילים כמפתח לזיכרונות שלנו- על מילים מרעילות ומילים מעצימות

למה אני לא מצליחה לשנות את זה? יש איזו שהיא התנהגות שהייתם רוצים לשנות אבל לא מצליחים? אם כן- מוזמנים לקרוא את הסיפור על דנה (שם בדוי) שהגיעה אליי לקליניקה. מה שדנה הכי רוצה, זה למצוא זוגיות . היא כבר בת 34, היא לבד, היא רוצה שותף לחיים, וחוץ מזה- השעון הביולוגי מתקתק... אבל דנה נמנעת כמעט לחלוטין מלצאת לדייטים ולהכיר גברים חדשים. בפגישה הראשונה שלנו היא אמרה לי "יש לי מחסום", אני ממש לא מסוגלת לצאת לדייט. לפני שנמשיך בסיפור על דנה, חשוב שנבין דבר אחד – והדבר הזה הוא שמכל התנהגות שלנו אנחנו מרוויחים משהו. כן. מכל התנהגות שלנו- יוצא לנו משהו טוב. גם מהתנהגות שאנחנו ממש לא אוהבים, וממש רוצים לשנות אותה- גם ממנה אנחנו מרוויחים משהו. בשפת ה NLP קוראים לזה " הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות ". זה אולי נשמע מוזר ברגע הראשון- אבל אם נתחיל לבדוק לעומק, נגלה ש מאחורי כל התנהגות שלנו יש כוונה חיובית . גם התנהגויות שאחנו ממש לא אוהבים- גם הן נותנות לנו משהו טוב- גם מאחוריהן עומדת כוונה חיובית. ואני אתן לך דוגמה שתסביר את העניין הזה של הכוונה החיובית- בואו ניקח לדוגמה אישה ש רוצה לרדת במשקל . האישה הזאת כבר עברה הרבה דיאטות בחייה, והיא יודעת, בין היתר, שכדאי לה להימנע מכמויות גדולות של מתוקים ומאפים. אבל, למרות שהיא יודעת מה כדאי לה לעשות, ומה לא כדאי לה- בכל זאת היא מוצאת את עצמה אוכלת מהם עוד ועוד. למה זה קורה? ברגע של האכילה (זאת ההתנהגות) היא מאוד נהנית . האכילה של המתוקים או המאפים מספקת לה הנאה, שקט, רוגע - דברים שהיא מאוד זקוקה להם. ההנאה, השקט, הרוגע- הם הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות הלא רצויה הזאת . אם נחזור לדוגמה של דנה- ההתנהגות שלה הייתה הימנעות מיציאה לדייט . דנה הבינה (בראש, בשכל) שלהימנע מיציאה לדייטים זאת התנהגות שמן הסתם לא מקדמת אותה למטרה של מציאת בן זוג. אבל, כמו שאמרנו קודם- מאחורי כל התנהגות שלנו עומדת כוונה חיובית. היא מספקת לנו משהו שאנחנו זקוקים לו. מאחורי כל התנהגות שלנו יש משהו טוב עבורנו, רווח כלשהו. גם מאחורי ההתנהגות של דנה יש כוונה חיובית. ואז התחלנו לבדוק: מה יכול להיות הרווח המשני מההתנהגות של דנה? מה יכולה להיות הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות? אחרי תשאול קצר וממוקד גילינו ש דנה פחדה מאוד להיפגע. היא פחדה שאם היא תצא לדייט- אולי הבחור שהיא תיפגש איתו לא ירצה אותה? אולי הוא יחשוב שהיא לא מספיק אטרקטיבית? ואז הוא לא ירצה להיפגש איתה שוב- והיא תיפגע. לדנה היה בעבר ניסיון כואב של דייט שהיא נפגעה ממנו. הניסיון הכואב הזה נשמר בלא-מודע של דנה, כמו תמרור אזהרה . בתמרור הזה היה רשום דייט = סכנת פגיעה . הלא-מודע של דנה רצה לשמור עליה ולמנוע ממנה עוד ניסיון כואב. ככה הלא-מודע שלנו עובד- הוא רוצה לשמור עלינו ולהגן עלינו ככל האפשר. מהסיבה הזאת נוצר אצל דנה דפוס התנהגות של הימנעות מיציאה לדייטים. מכיוון שאם היא לא תצא לדייטים- היא גם לא תיפגע. הגיוני! אלא ש הדפוס ההימנעותי הזה- ההימנעות מיציאה לדייטים - לא מאפשר לדנה להכיר גברים חדשים ולמצוא את בן הזוג המתאים לה. כלומר- אותו הדפוס שנועד להגן עליה, מאוד פוגע בה. ברגע שדנה הבינה מה השורש של ההימנעות שלה מדייטים וגילתה שזה הפחד להיפגע - יכולנו לעבוד על הפחד הזה, "לנקות" אותו בכלים של NLP, ודנה יכלה שוב לצאת לדייטים, כשהפחד להיפגע כבר לא מפעיל אותה בעוצמות הישנות. אם גם לכם יש התנהגות שאתם רוצים לשנות, ואתם לא מצליחים לשנות אותה- בשלב הראשון תבדקו מהו אותו דבר שההתנהגות הזאת מאפשרת לכם? ממה היא מגנה עליכם? תשאלו את עצמכם, ותענו לעצמכם בכנות- מה כן טוב בהתנהגות הזאת? מה אני מרוויח.ה ממנה? או אם נדבר בשפה של ה NLP- מה הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות הזאת ? אחרי שהבנתם מה הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות שאתם רוצים לשנות – תוכלו להתחיל למצוא דרכים אחרות, חלופיות, שבהן תוכלו לספק אותה. הרבה פעמים עצם הבנת הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות הלא רצויה עוזרת לנו להתחיל בשינוי אמיתי.

5 כלים פשוטים שיסייעו לכם לנהל את רמות הסטרס לחץ, מתח וחרדה הן תופעות שמוכרות לכולנו. מי לא חווה מדי פעם לחץ או מתח. "כמה משימות יש לי, אני בחיים לא אספיק. איזה לחץ!" אנו מרגישים במתח לפני מבחן, פגישה חשובה או לפני עליה על במה, וכמובן, זה טבעי לחוות תחושה של פחד ודריכות כאשר אנחנו שומעים אזעקה או ירי. המתח הגופני (סטרס) אמור לעזור לנו בזמנים שבהם נשקפת לחיינו סכנה, ואנו נדרשים להילחם או לברוח- מה שמוכר כתגובת FFF: Fight Flight or Freeze. המתח הזה היה נחוץ בתקופת האדם הקדמון, כדי להיות דרוכים ולהתגונן מפני סכנות שנשקפו לאדם מסביבתו בסוואנה או בג'ונגל. העניין הוא שבג'ונגל המודרני נדירים המקרים שבהם אנחנו נדרשים להילחם, לקפוא במקום או לברוח מפני סכנה. רוב הדברים ה'מלחיצים' שקורים לנו בחיים דווקא דורשים מאיתנו ריכוז ורוגע. כשאנחנו בלחץ , התגובה הגופנית שמלווה את הלחץ כוללת בדרך כלל נשימות שטוחות ומהירות, אנחנו נוטים להתכווץ, ובתוך הגוף – הלב מזרים יותר דם אל השרירים ופחות אל המוח. זו הסיבה שהלחץ פוגע ביכולת הריכוז והזיכרון. כלומר, למרות שבמקור הסטרס נועד לעזור לנו להתמודד עם סכנות, הרי שבחיים המודרניים הסטרס דווקא מחבל ביכולת שלנו למלא את המשימה בהצלחה . בעולם שלנו, מה שנדרש לנו כדי למלא את המשימות המלחיצות, כמו להעביר את המצגת בהצלחה, לעבוד ביעילות, לעבור טסט, לענות נכון על השאלות במבחן, או לעורר רושם טוב בדייט – זה דווקא להיות רגועים. איך להירגע כדי לעבור את הטסט בהצלחה? על מנת לבצע בהצלחה משימה שאנחנו כבר יודעים לעשות והתאמנו עליה (ולעבור טסט זו רק דוגמה), אנחנו צריכים שהגוף שלנו יאפשר לנו תנאים אופטימליים לביצוע המשימה. בעוד שאין לנו הרבה שליטה על התנאים החיצוניים – למשל, אין לנו שליטה על ההתנהגות של הנהגים האחרים או על מזג האוויר או על מצב הכביש – יש לנו שליטה על ההתנהגות שלנו. ויש לנו גם יכולת לשלוט בתגובה של הגוף שלנו. סטיבן קובי מדבר על מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה ( כאן יש פוסט שלי על מעגל הדאגה וההשפעה ), וזה נכון לכל סיטואציה שמעוררת בנו דאגה, לחץ או חרדה. תמיד יש דברים שאין לנו שום השפעה לגביהם, ויש דברים שכן יש לנו השפעה לגביהם. במאמר הזה אני רוצה ללמד אתכם כמה כלים פשוטים שיכולים לעזור לכם להשפיע לטובה על החיים שלכם, לא משנה עד כמה הסיטואציה שאתם מצויים בה מלחיצה. אלו כלים שאם תקפידו להתאמן עליהם ואז להשתמש בהם בשעת הצורך – תוכלו להתמודד עם הלחץ בהצלחה רבה הרבה יותר, ולהרגיש הרבה יותר רגועים במצבים שבעבר היו מלחיצים אתכם. כל אחד מן הכלים שתמצאו כאן עובד מצוין, והדבר המיוחד בכולם הוא שאפשר ליישם אותם כמעט בכל מקום, בכל זמן, וההשפעה שלהם היא מהירה. 1. להתמודד עם הלחץ באמצעות כיווץ והרפייה של השרירים מתח רגשי יוצר בגוף מתח גופני – השרירים מתכווצים וכך יוצרים מתח גופני (הגוף נדרך לקראת תגובה של 'הילחם או ברח'). אם נגיד לגוף "תירגע" או "תרפה", זה יהיה מאד קשה לביצוע. במקום זאת, אפשר להשתמש בטכניקה מאד מוצלחת של כיווץ והרפייה, שנקראת "שיטת ג'ייקובסון". לפי השיטה הזו עוברים על כל השרירים החשובים בגוף, מכווצים את השריר במשך מספר שניות, ואז משחררים ומרפים במשך מספר שניות. כך עוברים על כל השרירים, החל מאצבעות הרגליים ועד לשרירי הפנים והעיניים. מה שקורה זה שדווקא אחרי שמכווצים את הגוף באופן יזום, איבר אחר איבר, הגוף נותר רפוי ונינוח. (אפשר לשלוח לי מייל דרך התיבה שמתחת למאמר זה ואשלח לך בשמחה הקלטה של הרפיית ג'ייקובסון) 2. להיות רגועים ובטוחים בעצמנו באמצעות שינוי פיזי כשאנחנו מתוחים אנחנו הרבה פעמים מתכנסים לתוך עצמנו, והמבט שלנו הרבה פעמים מופנה כלפי מטה. מסתבר שאפשר להשפיע על המצב הרגשי שלנו באמצעות שינויים קלים בפיזיולוגיה . איך עושים את זה? קחו כמה נשימות עמוקות, פיתחו את הגוף והרחיבו את בית החזה (קצת כמו טווס שפורש את הנוצות שלו), והרימו את המבט כלפי מעלה, קצת מעל קו העיניים. למה זה גורם? הנשימות העמוקות – משפיעות מיידית על הגוף ומכניסות רגיעה. כשהעיניים שלנו פונות מטה - אנחנו מחוברים לרגשות ולדיבור הפנימי שלנו, לכל ה'חפירות' הפנימיות. ואילו כשאנחנו מרימים את המבט - זה מאפשר לנו להתנתק מהרגש, מהדיבור הפנימי, מכל הדברים שאנחנו אומרים לעצמנו ורק מכניסים אותנו ללחץ. וכשאנחנו מזדקפים, מותחים את הכתפיים ומרימים את הראש- מיד המצב הרגשי שלנו משתנה. אפילו יש לזה שם: "Power Position". 3. איך לאזן את מערכת העצבים בעזרת הנשימה? כשאנחנו בלחץ- מערכת העצבים המרכזית שלנו יוצאת מאיזון. מערכת העצבים הסימפטטית שלנו (זו שאחראית על תגובת "הילחם או ברח" נמצאת בעוררות יתר. אנחנו שואפים להרגיע את מערכת העצבים הסימפטטית, ולהפעיל את מערכת העצבים הפארא-סימפטטית (מערכת הרוגע). כך נגיע לאיזון המיוחל. בטכניקה הבאה אנחנו משתמשים בנשימה שלנו, כדי לאזן את מערכת העצבים בצורה קלה למדי. הטכניקה נקראת "נשימה מאוזנת" ובה אנחנו נושמים לאט, כאשר אורך השאיפה זהה לאורך הנשיפה . ההמלצה היא לשאוף אוויר פנימה באמצעות האף, במשך 4 שניות, ואז לנשוף החוצה את האוויר דרך הפה, גם כן במשך 4 שניות. אם שאיפה באורך 4 שניות מאתגרת אתכם – אפשר להתחיל בשאיפה של 3 שניות ואז נשיפה של 3 שניות, ולאט לאט להגדיל את אורך השאיפות והנשיפות. העיקר, לפי טכניקה זו, הוא שאורך השאיפה יהיה זהה לאורך הנשיפה. מספיקות שתי דקות של נשימה מאוזנת כדי להרגיע את הסטרס, לאזן את מערכת העצבים ולהחזיר את תחושת השליטה אליכם. כדאי מאד לתרגל את הנשימה המאוזנת, כיוון שההשפעה שלה יעילה ומהירה מאד. 4. איך כדאי לשתות מים כדי להירגע? כולנו יודעים שבזמן מתח וחרדה כדאי מאד לשתות מים , והמים עצמם עוזרים להרגיע את החרדה. אבל אם אתם רוצים להגדיל אפילו עוד יותר את ההשפעה של שתיית המים, כדאי לדעת לעשות את זה נכון. ההמלצה היא לא סתם לשתות מים, אלא לקחת שלוק מים ולגלגל קצת את המים בפה, ממש כמו שטועמים יין, ורק אז לבלוע. זו פעולה שמרגיעה במהירות את כל המערכת בזמן לחץ. 5. איך לשמור על הרוגע במצבים מלחיצים, באמצעות מודלינג? יש שתי טכניקות של 'מודלינג' שאפשר להשתמש בהן – מודלינג של אדם אחר, ומודלינג של עצמנו. מודלינג הוא אחד הכלים של ה NLP , והמשמעות של מודלינג (דיגום בעברית), הוא שאנחנו לוקחים לנו מודל- כלומר אדם שמבצע מיומנות מסויימת שאנו מעוניינים להכניס לחיינו ובודקים איך הוא עושה את זה, לומדים איך לעשות אותה ממש כמוהו, ואז מיישמים בעצמנו את אותה התנהגות. אנחנו יכולים לבחור להגיב לסיטואציה מלחיצה כמו מישהו אחר שאנחנו מעריכים מאד בהקשר הזה של התמודדות עם לחץ ושהיינו רוצים להידמות לו, או 'לדגום' התנהגות מוצלחת שלנו מאיזה שהוא אירוע שהתרחש בעבר. איך זה עובד? נניח שאנחנו רוצים לעשות מודלינג לאדם אחר: נחשוב על דמות מסוימת שהיינו רוצים להתנהג כמוה בסיטואציה מסוימת - זו יכולה להיות דמות אמיתית או אפילו דמות פיקטיבית מסרט, וממש נראה את עצמנו בנעליה של אותה הדמות. נבדוק: איך אותה דמות מתנהגת? איך היא הולכת? איך היא מגיבה? איך נשמע הקול שלה? איך הבעות הפנים? מה היא אומרת לעצמה בזמן שהיא מבצעת את ההתנהגות? אם נחזור לדוגמה של הטסט מתחילת המאמר – דמיינו לעצמכם איך מתנהגת אותה דמות שנוהגת ברכב כפי שאתם הייתם רוצים לנהוג בזמן אמת. הדמיון הוא כלי כל-כך עוצמתי, שאתם לא תאמינו עד כמה ה'מודלינג' הזה פשוט עובד! ואיך אתם יכולים 'לדגום' את עצמכם? תחשבו על מצבים מהעבר שלכם, בהם אתם הייתם 'cool' ותפקדתם בצורה מיטבית בסיטואציה מלחיצה. מה עשיתם שם? מה עזר לכם להיות רגועים ולתפקד בצורה טובה? מה אמרתם לעצמכם? איך עודדתם את עצמכם? איך הרגעתם את עצמכם? איך היתה הנשימה שלכם? איך היה הגוף שלכם ברגע הזה? ואחרי שאתם מבינים מה היה שם, תוכלו פשוט לעשות - copy-paste , כלומר לקחת ולהעתיק את מה שעבד לכם באותה סיטואציה מהעבר אל הסיטואציה הנוכחית, שמלחיצה אתכם. לסיכום, כדי להצליח במשימות שלנו בחיים המודרניים, כדאי מאוד שנגדיל את מידת ההשפעה שלנו על הרוגע שלנו. רוב הזמן אין לנו השפעה על הנסיבות החיצוניות, אבל כן יש לנו השפעה על התגובה שלנו לנסיבות האלה, ואפילו, כפי שראינו, על התגובה האוטומטית של הגוף שלנו.